למה חרדים עובדים מרוויחים פחות? כלכלן חושף את האמת מאחורי הנתונים
כשיהודה בן אלי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר בנקאות חרדית, פרסם את מחקריו על המגזר החרדי, התגובות לא איחרו לבוא. "קיבלתי המון נאצות מכלכלנים", הוא מספר בפרק מרתק של הפודקאסט "פלוס מינוס" בהגשת פישל רוזנפלד ושלום פקשר. "התגובות הן אמוציונליות, כי זה נוגע לאנשים בהגדרה עצמית".
אבל בן אלי לא נרתע. בעל האתר "מסתברא כלכלה עברית" מביא נתונים מפתיעים שמאתגרים את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הכלכלה החרדית – ומסביר מדוע הציבור החרדי הוא לא רק שלא נטל, אלא נכס לכלכלה הישראלית.
"אני עוסק בשאלה ההפוכה", מסביר בן אלי את הגישה הייחודית שלו. "לא איך יהודי שומר תורה ומצוות צריך להסתדר בתוך העולם הכלכלי המודרני, אלא איך הכלכלה והעולם המודרני צריכים להסתדר לפי עולם התורה".
הגישה הזאת מובילה אותו לחקור נושאים כמו איסור ריבית, גמ"חים, והשלכות כלכליות של מצוות התורה. "אני לא מסתכל על התורה כעבר", הוא מדגיש. "אני מסתכל על התורה כעתיד".
אחד הנושאים שבן אלי חוקר בהרחבה הוא עולם הגמ"חים. בניגוד לתפיסה הרווחת שרואה בגמ"חים סימן למצוקה, בן אלי רואה בהם מודל כלכלי חיובי. "תופעת הגמ"חים, הגמ"חים הפיננסיים, היא תופעה מדהימה שיש לה תועלות מעל ומעבר", הוא טוען.
למה גמ"חים עדיפים על בנקים רגילים? בן אלי מסביר שכאשר התורה אוסרת ריבית, היא בעצם מחייבת חלוקת סיכון בין המלווה והלווה. "כל הסיכון הוא על הלווה", הוא מסביר על הלוואות בנקאיות. "התורה רוצה שיהיה חלוקה של הסיכון".
פישל רוזנפלד מוסיף ביקורת חריפה: "אנחנו כמלווים כלכליים רואים רק קטסטרופה בגמ"חים, אנחנו לא רואים דברים טובים שיוצאים מזה". הוא מתאר אברכים שחיים ברמת חיים גבוהה מדי למצבם הכלכלי האמיתי.
עוד הוא מציין, כי "יש היום תופעה, שאברכים חיים כמו אנשים שעובדים. אתה אברך, תחיה כמו אברך. זה בסדר גמור. יהיה לך גן עדן, אבל תוותר על העולם הזה".
בן אלי מביא את משבר הסאב-פריים כדוגמה קלאסית למה שקורה כשמפרים את העיקרון הזה. "הבנקים קרסו, בתי השקעות קרסו, חברות ביטוח קרסו, הבורסה קרסה, כל מדדי מניות קרסו", הוא מונה. "אבל בסופו של דבר, כל הקריסה הזאת, זה שהבנקים לא נפגעו".
הבעיה הייתה שהבנקים העבירו את הסיכון למשקיעים דרך שוק ההון, מה שאיפשר להם לחלק משכנתאות ללא חשבון. "הבנק חילק משכנתאות בקלות מאוד, אישר משכנתאות לאנשים. אנשים לקחו משכנתאות במחירים שהם הרבה יותר ממחיר הדירה, ובגלל שהם לקחו יותר ממחיר הדירה, הם היו מוכנים לשלם יותר ממחיר הדירה, אז נוצרה בועה של מחירי דיור".
כאן מגיע הנתון שמשנה הכל. בן אלי מציג מספרים מרשות האכיפה והגבייה על פושטי רגל: "הערים שיש בהם השיעור הכי נמוך של פושטי רגל בארץ, זה הערים החרדיות – ביתר עילית, מודיעין עילית".
מה מפתיע במיוחד? "שני המגזרים, החרדי והערבי, הם שני המגזרים שנמצאים בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר". אבל בעוד שבערים הערביות יש שיעורי פשיטות רגל גבוהים, בערים החרדיות השיעורים נמוכים משמעותית – אפילו נמוכים יותר מהאוכלוסייה הכללית.
איך זה אפשרי? בן אלי מציע כמה הסברים: עולם הצדקה והחסד, מבנה קהילתי חזק, ו"תשומת לב למה שחשוב באמת".
אבל הנקודה המרכזית של בנאלי היא אחרת לגמרי. "הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19", הוא חושף. "זאת אומרת, חצי מהציבור החרדי הוא מתחת לגיל 19".
"אתה משווה לי אוכלוסייה שהגיל הממוצע שלה הוא 19, לאוכלוסייה שהגיל הממוצע שלה הוא מתקרב ל-40. זה לא הגיוני בכלל לעשות את זה".
מה יקרה כשבוגרי הישיבות יצאו לשוק העבודה? בן אלי אופטימי. "מה שיהיה עם בוגרי הישיבות, זה פחות או יותר מה שקורה עכשיו עם בוגרות הסמינרים".
הוא מצביע על תופעה מרשימה: "הציונים של בית יעקב הם יותר גבוהים מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית בפער. למה? כי הן מוכשרות, כי יש להן אוריינות, כי הן יודעות לקרוא".
אבל יש בעיה נוספת שבן אלי מזהה: אפליה. "אם אישה מרוויחה פחות מגבר, אז אנחנו מניחים שיש כלפיה הפליה", הוא אומר. "אם חרדי מרוויח פחות מלא חרדי, אז אנחנו צריכים להניח שיש כלפיו הפליה. זה ברור, זה מגובה ממחקרים גם".
הטענה ששלום פקשר העלה: "חרדי באותו מקום העבודה, של גם חילונים וחרדים, החרדי מקבל פחות. זה מגובה ממחקרים, זה אי אפשר להפריך אותו".
בן אלי לא מהסס להשתמש במילים חזקות. "יש פה בעיה אתית", הוא אומר. "על שום ציבור אחר, אף אחד לא מרשה לעצמו להגיד כאלה דעות קדומות. היית שומע מישהו אומר, 'כל יוצאי אתיופיה הם חיים על חשבון המדינה'? 'כל הנשים הן חיות על חשבון המדינה'? זה לא משהו שאפשר".
למה זה חל על חרדים? "התשובה היא שהם יגידו לך, לא, זה בחירה של בן אדם. זה בחירה של בן אדם, לעומת צבע עור, שזה לא בחירה של בן אדם. אז יש תשובות, אבל בסופו של דבר, צריך לזכור וצריך להיות מודע לזה, שזה דעות קדומות".
אחת הטענות הנועזות ביותר של בן אלי עוסקת בעתיד עולם העבודה. "כל המקצועות מתייתרים", הוא טוען. "מה יישאר? דעה את השם. לשמוע בדברי השם. זה מה שיישאר, זה העתיד".
הוא מצביע על מגמה: "המקצוע של אברך, המקצוע של לימוד תורה, המקצוע של חיבור לקדוש ברוך הוא, של דברים רוחניים, הם אלה שהבינה המלאכותית לא תוכל להחליף".
ויש לו נתון היסטורי מרשים: "400 שנה הוא מחזיק את היישוב היהודי בארץ ישראל. 400 שנה, הוא הענף הכי יציב בכלכלה של ארץ ישראל – לימוד תורה, אברכים".
פקשר מעלה ביקורת חריפה: "מרכזי כיוון תעסוקתי חוטאות למטרה שלשמה הוקמו, היום באופן רשמי, הם קיבלו על עצמם משימה לא להכניס ולטפל באנשים חרדים שהם רוצים להיכנס לשוק העבודה, אלא הפוך – לקחת בן אדם שעובד ולהגדיל לו את השכר".
הוא מתאר את החוויה האמיתית: "חברים שלי הלכו, כולם חזרו משם פחי נפש, לא עזרו בכלום, בדיחה אחת גדולה". מה שחסר, לדבריו, הוא "ליווי יד ביד, עד שהוא באמת מוצא את המקום שלו בעבודה ומרוויח".
בסיום הפרק, שלושת המשתתפים מסכמים את המסר המרכזי. בן אלי: "אם יצא משמיעת הפודקאסט הזה, אברך או גם בחורה חרדית, שכאשר במקום העבודה יגידו 'החרדים חיים על חשבון הציבור', היא תגיד 'לא נכון, אתם טועים, זה לא נכון כי כך וכך וכך' – והיה זה שכרנו".
הוא מוסיף: "למה? כי לא תפחד גם אחרי זה לבקש שכר כמו החילוני, כי וואלה, זה בסדר גמור".
פקשר מסכם: "כשיגידו לך במקום העבודה 'חרדים חיים על חשבון הציבור' – תדע להשיב בביטחון עם הנתונים האמיתיים".
בן אלי מציע שלושה קווי הגנה למי שנתקל בדעות קדומות:
ראשית: "אתה גזען. זה דעות קדומות. זה משהו שהוא לא מתקבל על שום בן אדם אחר".
שנית: "זה לא נכון כי יש משתנה מתווך של גיל, זה לא נכון כי יש משתנה מתווך של משלח יד, ולא נכון כי יש משתנה מתווך של אפליה כלפי חרדים".
שלישית: "בוא, אדוני, בוא, קולגה היקר שלי, בוא נסתכל. למה אני מרוויח פחות ממך? אני באותה שורה, אותו תפקיד. אתה תראה שאתה, גם לפי המחקר שאתה הבאת, אבל גם אנחנו מכירים את זה מהחוש".
בן אלי מסיים בנקודה אופטימית על העתיד. "ציבור שצומח, ציבור שיש לו פוטנציאל צמיחה, ציבור שיש בו חסד, ציבור שיש בו בשורה לעולם, בשורה גם כלכלית לעולם".
הוא משווה את ישראל לאירופה: "תחשוב על אירופה, אין להם שם ילודה. הם הולכים, הם אקטוארית, הם מתרסקים. תחשוב על חברת ליסינג, שכל הרכבים שלהם בני חמש עשרה שנים. אז כן, הם מתרפקים על הרווחים של העבר, אבל אם הם לא יחליפו לרכבים בני שלוש, אז הם…"
הילודה הגבוהה במגזר החרדי, לטענתו, "הופכת את המדינה לאטרקטיבית יותר, הרבה יותר צעירה, הרבה יותר דינמית, הרבה יותר מנצחת".
הפרק עם יהודה בן אלי הוא קריאה לשינוי יסודי בשיח הציבורי על הכלכלה החרדית. במקום להסתפק בכותרות סנסציוניות ודעות קדומות, הוא מזמין אותנו לבחון את הנתונים בעומק, להבין את המשתנים המתווכים, ולהכיר בפוטנציאל העצום שטמון בציבור צעיר ודינמי.
האם הציבור הישראלי מוכן לשמוע את המסר הזה? האם עובדים חרדים יצליחו לדרוש את מה שמגיע להם בשוק העבודה? רק הזמן יגיד. אבל דבר אחד ברור: הנתונים שבן אלי מביא מחייבים אותנו לחשוב מחדש על הנחות יסוד שנראו לנו מובנות מאליהן.
אחת לשבועיים אנחנו מעלים פרק חדש עם תוכן שיכול לחסוך לכם אלפי שקלים.
הירשמו עכשיו וקבלו התראה על כל פרק חדש ישר למייל.
השקר הגדול של מעמד הביניים: איך הכלכלה באמת עובדת?
הפרק חושף:
למה מעמד הביניים הוא למעשה אשליה כלכלית
מדוע אירוע כלכלי אחד יכול להפיל משפחה שלמה
איך להימנע מהמלכודת ולבנות יציבות כלכלית אמיתית
מלאו את הפרטים וקבלו את הפרק ישירות למייל:
