לפני שבועיים ישב מולי זוג צעיר, זועמים. "הבנק רוצה להשפיל אותנו", אמר הבעל בכעס. "הם מציעים להקפיא את כל כרטיסי האשראי שלנו לשנה-שנתיים. כאילו אנחנו ילדים שצריכים חינוך מחדש". האישה הוסיפה: "אנחנו נלחם בזה בכל האמצעים. זו שערורייה".
הרקע היה ברור: עשרות אי-כיבודים, התנהלות כלכלית בעייתית, והבנק הציע פתרון מעניין - הלוואה שתכסה את כל המסגרות האשראי, בתנאי שהם יעברו ל"עושה בלבד" עד שיוכיחו התנהלות אחראית. במילים פשוטות: לא עוד אשראי. רק מה שיש בחשבון.
הקשבתי להם בסבלנות, ואז שאלתי שאלה פשוטה: "תגידו לי, אם מחר בבוקר יהיו לכם 10,000 שקל בחשבון - מה יקרה? תוכלו לקנות, לשלם חשבונות, לתדלק, ללכת לסופר, נכון?"
"כן, ברור", ענו.
"ואם יהיו לכם 3,000 שקל בלבד?"
"נו, אז נצטרך להיות יותר זהירים, אבל כן".
"אז תסבירו לי", המשכתי, "מה ההבדל אם יש לכם כרטיס אשראי עם מסגרת או לא? הרי בכל מקרה, התנהלות נכונה אומרת שאתם משתמשים רק במה שיש לכם בפועל. אז למה אכפת לכם שהבנק חוסם את האשראי?"
השקט במשרד היה מוחלט. לקח להם כמה דקות לעכל את המשמעות. ואז קרה משהו מדהים - הם לא רק שנרגעו, אלא ביקשו ממני סכין. כן, סכין. הם רצו לעשות "טקס" של גזירת הכרטיסים שלהם עוד לפני שהבנק יבטל אותם באופן רשמי.
צילמתי אותם במשרדי, מחייכים, כשהם גוזרים את הכרטיסים לגזרים. "זה היום שבו אנחנו לוקחים שליטה על הכסף שלנו", אמרה האישה. הבעל הוסיף: "עכשיו אנחנו באמת חופשיים".
המקרה הזה מלמד משהו עמוק על הקשר שלנו עם כסף. כרטיס האשראי נתפס אצל רבים כ"חופש" - היכולת לקנות מה שרוצים, מתי שרוצים. אבל האמת היא הפוכה לחלוטין. האשראי הוא לא חופש. האשראי הוא כלוב.
בעבודתי אני פוגש שבועית משפחות שחיות בהזיה הזו. הן חושבות שיש להן שליטה, כי יש להן גישה לכסף. אבל השליטה האמיתית היא לדעת להגיד "לא" כשאין לך. לדעת לחכות. לדעת לתכנן.
לפי נתוני בנק ישראל, כ-40% ממשקי הבית בישראל חיים עם יתרת חובה קבועה בכרטיס האשראי. המשמעות? הם משלמים ריבית של 12-15% בשנה על קניות יומיומיות. סופרמרקט, תדלוק, ביגוד - הכל עולה להם כמעט פי 1.5 ממה שהיו משלמים במזומן.
מה שהבנק הציע לזוג הזה לא היה עונש. זו הייתה מתנה. הם הציעו להם לצאת מהמעגל של "יש לי אשראי אז אני מוציא" ולהיכנס למעגל של "יש לי כסף אז אני מוציא". זה נשמע דומה, אבל ההבדל הוא שמיים וארץ.
כשאתה מוגבל לעושה בלבד, פתאום הכל הופך לצפוי. אתה יודע בדיוק כמה יש לך. אתה יודע בדיוק כמה אתה יכול להוציא. אין הפתעות. אין "ויתרתי לעצמי הפעם" שהופכת ל"למה החשבון כל כך גבוה החודש?".
ליוויתי עשרות משפחות שעברו תהליך דומה - מרצון או בכפייה - והתוצאות תמיד מפתיעות. אחרי חודשיים-שלושה של התנהלות בעושה בלבד, רוב המשפחות מגלות שהן למעשה מוציאות פחות ב-20-30% ממה שהיו מוציאות קודם. לא בגלל שהן מסתכנות בפחות. אלא בגלל שהן מתכננות יותר.
זו השליטה הכלכלית האמיתית. לא כמה כרטיסי אשראי יש לך. אלא כמה פחות אתה צריך אותם.
אז אם אתם מוצאים את עצמכם בהזדמנות דומה - בין אם הבנק מציע, ובין אם אתם מחליטים בעצמכם לצאת ממעגל האשראי - תדעו שזו לא הגבלה. זו התחלה של חופש אמיתי. חופש לישון בלילה. חופש להחליט, לא לספוג החלטות. חופש להיות באמת, סוף סוף, בשליטה על הכסף שלכם.
השקר הגדול של מעמד הביניים: איך הכלכלה באמת עובדת?
הפרק חושף:
למה מעמד הביניים הוא למעשה אשליה כלכלית
מדוע אירוע כלכלי אחד יכול להפיל משפחה שלמה
איך להימנע מהמלכודת ולבנות יציבות כלכלית אמיתית
מלאו את הפרטים וקבלו את הפרק ישירות למייל:
