הריבית ירדה? הנה מה שאסור לכם לעשות עכשיו

נגיד בנק ישראל הודיע היום על הורדת ריבית. רוב המשפחות יחגגו עם קניה נוספת. המשפחות החכמות יעשו משהו אחר לגמרי
תמונה של פישל רוזנפלד

פישל רוזנפלד

תאריך פרסום: 24.11.2025

היום הודיע נגיד בנק ישראל על הורדת ריבית הבנק המרכזי מ-4.5% ל-4.25%. בתוך דקות החל מצעד הפרשנים: "בשורה למשפחות", "הקלה משמעותית", "עכשיו אפשר לנשום".

אבל בעוד רוב המשפחות כבר מתכננות מה לקנות עם ה"רווח" הזה, אני רוצה להציע לכם משהו אחר. משהו שיכול לשנות לכם את העתיד הכלכלי באופן דרמטי.

אל תשנו דבר בצריכה שלכם.

בואו נדבר מספרים קונקרטיים. משפחה עם משכנתא של מיליון שקל ל-20 שנה שילמה עד עכשיו 6,326 שקל בחודש. מהיום, עם הריבית החדשה, היא תשלם 6,192 שקל.

ההפרש? 134 שקל בחודש.

"רק 134 שקל?" אתם בוודאי חושבים. "על זה כל ההייפ?"

המשפחה הממוצעת תגיד לעצמה: "זה בקושי משהו. בואו נצא לאכול פיצה עוד פעם בחודש." וזה בדיוק המלכוד.

יש תופעה פסיכולוגית שאני רואה אצל משפחות כל יום. אני קורא לה "מלאי מגדיר שימוש". זה ביטוי פשוט שאומר משהו מאוד עמוק: ככל שיש לנו יותר כסף זמין, כך אנחנו פשוט מוצאים דרכים להוציא אותו.

כשיש לנו 6,326 שקל לשלם בחודש, אנחנו מתרגלים לחיות עם זה. זו נקודת העוגן הכלכלית שלנו. המוח שלנו מתכנת את עצמו לסכום הזה. אבל ברגע שהחזר המשכנתא יורד ל-6,192 שקל - פתאום יש לנו "רווח" של 134 שקל. והמוח שלנו מיד מחפש לאן להזרים אותו.

ארוחה נוספת במסעדה. מנוי לעוד שירות. קצת יותר קניות בסופר. זה לא נראה כמו הוצאה גדולה, אבל בדיוק ככה משפחות מאבדות את האפשרות להצמיח עושר אמיתי.

עכשיו, בואו נראה מה קורה למשפחה שמחליטה לעשות משהו אחר. משפחה שאומרת לעצמה: "אני כבר מתרגל לחיות עם 6,326 שקל בחודש. אז למה לשנות?"

במקום להגדיל את הצריכה, המשפחה הזו פותחת הוראת קבע אוטומטית של 134 שקל לחודש לחיסכון.

בואו נעשה את החשבון:

  • חיסכון שנתי: 1,610 שקל
  • סך הפקדות ל-10 שנים: 16,098 שקל

"רגע," אתם אומרים, "זה לא נראה כמו הון."

אבל זה המקום שבו הקסם המתמטי קורה. נניח שהמשפחה הזו משקיעה את ה-134 שקל האלה בחודש באפיק השקעה עם תשואה ממוצעת של 7% לשנה (זו תשואה מאוד סבירה להשקעה מגוונת לטווח ארוך).

אחרי 10 שנים: התיק שווה 23,219 שקל. זה רווח של 7,121 שקל מעבר להפקדות שלכם.

אחרי 20 שנים: התיק שווה 69,882 שקל. רווח של 37,686 שקל מעבר להפקדות.

כן, קראתם נכון. משהו שמרגיש כמו "רק 134 שקל בחודש" הופך לקרוב ל-70,000 שקל תוך 20 שנה. זו עוצמת הריבית דריבית כשמשלבים אותה עם משמעת וסבלנות.

אני יודע מה אתם חושבים: "בסדר, אבל איך אני מוודא שאני באמת לא אוציא את הכסף הזה?"

התשובה פשוטה: הוראת קבע אוטומטית.

ביום הראשון של כל חודש, לפני שאתם רואים את הכסף, לפני שיש לכם זמן לחשוב "מה אני יכול לקנות עם זה" - הכסף כבר נמצא בקופת החיסכון או בתיק ההשקעות שלכם.

למה זה עובד כל כך טוב? כי אנחנו לא נלחמים נגד הפסיכולוגיה שלנו - אנחנו עובדים איתה. אם הכסף לא נמצא בחשבון, המוח לא יכול להזרים אותו לצריכה. נקודת העוגן שלכם נשארת בדיוק היכן שהיא הייתה: 6,326 שקל בחודש.

מחר בבוקר, כשתיכנסו לחשבון הבנק שלכם, אתם תראו את ההחזר החודשי החדש. ואתם תעמדו בפני בחירה.

רוב המשפחות יאמרו לעצמן: "יש לי עוד קצת מרווח." והן ימצאו מיליון דרכים להוציא את זה. זה לא מתוך רשעות או פזרנות - זה פשוט איך שהמוח האנושי עובד.

אבל יש משפחות שיעשו משהו אחר. הן יפתחו את אתר הבנק, יקבעו הוראת קבע של 134 שקל לחודש לקופת חיסכון או להשקעה, וימשיכו הלאה עם החיים. בעוד עשר שנים, בעוד עשרים שנה - הן יסתכלו אחורה ויבינו שהיום הזה היה נקודת מפנה.

זה לא מופע קסמים. זה לא "סוד להתעשרות מהירה". זו פשוט החלטה אחת, קטנה, שמנצלת שינוי במדיניות המוניטרית כדי ליצור עושר אמיתי למשפחה שלכם.

אז מה אתם הולכים לעשות?

אומרים עלינו

קבלו פרק מלא בחינם!

השקר הגדול של מעמד הביניים: איך הכלכלה באמת עובדת?

הפרק חושף:

1

למה מעמד הביניים הוא למעשה אשליה כלכלית

2

מדוע אירוע כלכלי אחד יכול להפיל משפחה שלמה

3

איך להימנע מהמלכודת ולבנות יציבות כלכלית אמיתית

מלאו את הפרטים וקבלו את הפרק ישירות למייל: