לפני שבועיים ישבה מולי משפחה צעירה עם שלושה ילדים. הם קיבלו את המפתחות לדירת מחיר למשתכן לפני שנה וחצי, והיום הם יושבים מולי עם חובות של 340,000 שקל - בנוסף למשכנתא.
"איך זה קרה?" שאלתי.
האישה בוהה בי ושואלת: "איך לא חשבתי על זה?" והבעל מוסיף: "פשוט רצינו שהבית ייראה יפה. כמו אצל כולם."
המטבח עלה 180,000 שקל. הסלון עוד 95,000. חדרי הילדים 65,000. כל זה במימון של הלוואות חוץ-בנקאיות עם ריביות שגורמות לי לכאב ראש. והחלק הכי מתסכל? הם לא היו צריכים אף אחד מאלה.
הנה האמת הקשה שאף אחד לא אומר לכם: כל עוד יש לכם משכנתא, הדירה לא שלכם. היא של הבנק.
אני לא מדבר פה על משהו פילוסופי. אני מדבר על עובדה משפטית פשוטה. יש משכנתא של מיליון? בבעלות הבנק יש שעבוד על הדירה שלכם. אתם לא באמת הבעלים המלאים. אתם יותר כמו... שוכרים לטווח ארוך עם אופציה לקנייה.
אז למה לעזאזל אתם משקיעים 300,000 שקל בשיפוץ בית שלא שלכם?
אני רואה את זה שוב ושוב. משפחה צעירה מקבלת את המפתחות - הפרויקט של מחיר למשתכן סוף סוף מוכן אחרי שנים של המתנה. ההתרגשות עצומה. זה מובן לחלוטין, אני לא שופט אף אחד.
אבל אז מתחיל המירוץ:
שלב 1: "אנחנו חייבים מטבח יפה. הרי זה הלב של הבית!"
שלב 2: "בלי סלון איכותי זה ייראה עלוב..."
שלב 3: "הילדים מגיע להם חדרים מעוצבים!"
ויש גם את המהדרין - אלה שמשקיעים בשלושתם בבת אחת. בונים ארמון פאר, כזה שראוי להופיע במגזינים. הכול בהלוואות חוץ-בנקאיות עם ריביות של 8-12%.
בואו נעשה חשבון פשוט. אני אקח את המקרה הממוצע שאני רואה:
משכנתא: 1,000,000 ש"ח על 25 שנה
הלוואה למטבח: 150,000 ש"ח על 5 שנים (ריבית 9%)
הלוואה לסלון: 80,000 ש"ח על 4 שנים (ריבית 10%)
אשראי לחדרי ילדים: 50,000 ש"ח (ריבית 11%)
התוצאה? החזר חודשי של כ-4,800 שקל למשכנתא + 5,200 שקל נוספים להלוואות השיפוץ. סך הכל? 10,000 שקל בחודש רק למגורים ולהחזרי חוב.
משפחה ממוצעת עם הכנסה של 18,000 שקל נטו נשארת עם 8,000 שקל לכל שאר החיים. מזון, דלק, ביגוד, חינוך, בריאות, חופשים - והמון התפרצויות לא צפויות.
כעבור שנה וחצי, משהו קורה. תמיד משהו קורה:
ופתאום אין כסף. אפס. ריק. ואז מתחיל הסיוט: פספוסי תשלומים, שיקים חוזרים, איומי הוצאה לפועל. המשפחה שיצאה לדרך עם תחושה של מימוש חלום מוצאת את עצמה בתוך סיוט.
זה הרגע שבו הם מגיעים אליי.
זה המשפט שאני הכי שונא. "כולם עושים את זה" זה לא סיבה לעשות משהו. כולם גם נכנסים לחובות, כולם גם מתלוננים שאין כסף, וכולם גם מגיעים בסופו של דבר למצב של מצוקה כלכלית.
אני אומר את זה בכל הכנות והאכפתיות שיש לי: אני לא רוצה שאתם תהיו "כולם".
הדירה שקיבלתם? היא מתנה מדהימה. הזדמנות לקפוץ 10 שנים קדימה בחיים. אבל היא עדיין לא שלכם. לא עכשיו. עוד 30 שנה, כשהמשכנתא תסתיים - אז היא תהיה שלכם.
אני יודע מה אתם חושבים: "מה, אני אגור בדירה ריקה? בלי מטבח? בלי ריהוט?"
לא. בוודאי שלא. אבל יש דרך נכונה ודרך הרסנית.
הדרך הנכונה:
1. מטבח פונקציונלי - לא ארמון
מטבח איכותי וסביר. לא כזה שעולה 180,000. אתם לא צריכים את המשטחים המיובאים מאיטליה ואת הארונות בעיצוב מיוחד. אתם צריכים מטבח שעובד.
2. ריהוט חכם בהדרגה
קנו ריהוט בסיסי איכותי ובנו את הבית בהדרגה. כל חודשיים-שלושה פריט נוסף. לא הכול בבת אחת עם הלוואה.
3. שימרו על מחסן מזומנים
לפני כל שיקול עיצובי, צריך שיהיה לכם קופת חירום של לפחות 30,000 שקל. אי אפשר להתפשר על זה. זה התנאי לכל השאר.
4. חיו בדירה לפני שאתם משקיעים
שנה לפחות. תגלו מה באמת חשוב לכם, מה באמת מפריע. אל תקפצו למימוש כל הפנטזיות בבת אחת.
כשהדירה תהיה באמת שלכם
ויבוא היום - והוא יבוא - שהמשכנתא תסתיים. או שתצטמצם משמעותית. שיהיה לכם חשבון בנק עם יתרה משמעותית. שתרגישו יציבות כלכלית אמיתית.
אז, ורק אז, תשקיעו.
אז תחליפו את המטבח לזה ששיזף את עיניכם. תעשו את השיפוץ המושלם בסלון. תבנו לילדים את חדרי החלומות. ותעשו את זה מכסף קיים, לא מהלוואות.
כי אז הדירה תהיה באמת שלכם. והכסף שתשקיעו בה יהיה באמת שלכם.
השקר הגדול של מעמד הביניים: איך הכלכלה באמת עובדת?
הפרק חושף:
למה מעמד הביניים הוא למעשה אשליה כלכלית
מדוע אירוע כלכלי אחד יכול להפיל משפחה שלמה
איך להימנע מהמלכודת ולבנות יציבות כלכלית אמיתית
מלאו את הפרטים וקבלו את הפרק ישירות למייל:
