מלכודת מארזי הג'מבו

"רק מה שברשימה," אמרתי לעצמי בדרך לסופר. אותה מנטרה שאני חוזר עליה שנים ללקוחות שלי. הרשימה הייתה מושלמת: 6 יוגורטים, 2 חלות, ירקות לסלט לעשרה אנשים. חישוב מתמטי מדויק.

אבל אז ראיתי את השלט.

"מארז חיסכון ענק - 20 יוגורטים ב-35 שקל!"

המוח שלי התחיל לעבוד במהירות הבזק. "זה 1.75 שקל ליוגורט! במקום 3 שקל!" הקול הפנימי צעק בתוכי. "פישל, אתה יועץ כלכלי! איך אתה יכול לוותר על עסקה כזאת?"

ובכן, אני לא וויתרתי.

עשר דקות אחר כך יצאתי מהסופר עם עגלה שנראתה כאילו אני מתכונן למצור. מארזי יוגורט ענקיים, שישה שרוולי גבינות צהובות, מעדני חלב בכמויות של צבא קטן. הכל "במבצע". הכל "חיסכון".

היום הראשון עבר בסדר.

היום השני התחיל מוזר. בתי הקטנה התעוררה ואמרה "אבא, יש עוד יוגורט?" כמובן שיש. יש עשרה. אז היא אכלה שניים. אשתי ראתה וגם היא רצתה. פתאום כולם אוכלים יוגורט כאילו זה אמור להיעלם.

ולאט לאט התחילה להיכנס ההבנה המפחידה.

המלאי לא רק מזמין אותנו לצרוך - הוא מכתיב לנו לצרוך. כשיש בבית 20 יוגורטים במקום 6, המשפחה לא אוכלת פי שלושה יוגורטים טעימים יותר. היא אוכלת פי שלושה יוגורטים. נקודה.

באותו הלילה, אחרי מעדן החלב החמישי, התקשרתי ליועץ כלכלי בכיר שאני מכיר שנים. "ספר לי על נתוני המכירות בחגים שיוצאים באמצע השבוע", שאלתי בדרך אגב.

מה שהוא אמר לי הקפיא לי את הדם.

"פישל, הנתונים מראים דבר מעניין. בשנים שבהן יש פחות ימי קניות, הפדיונות ברשתות יורדים משמעותית. (תרגום: אנשים קונים פחות.) אבל..." הוא עשה הפסקה דרמטית, "זה לא אומר שהם מוציאים פחות כסף."

"איך זה ייתכן?"

"פשוט. הם קונים מארזים גדולים יותר. הלחץ של זמן מוגבל דוחף אותם לרכוש כמויות ענק 'כדי לא לחזור'."

הכל התחבר. המלכודת שנפלתי בה לא הייתה מקרית. היא מתוכננת.

למחרת קמתי עם החלטה. אני אגלה את הסוד הכי מסוכן בכלכלת המשפחה: מלאי מגדיר צריכה.

זה לא משהו שקראתי בספר. זה משהו שראיתי אצל מאות לקוחות, ועכשיו חוויתי על עצמי. הנוסחה פשוטה ונוראה:

כשיש לכם פי שלושה מהמוצר בבית ← אתם צורכים פי שלושה מהמוצר.

לא כי אתם רעבים יותר. כי זה שם.

פעם ראיתי לקוחה שקנתה מארז 24 חטיפי אנרגיה "לילדים לבית הספר". שבוע אחר כך היא התקשרה אלי בבהלה: "פישל, הילדים אוכלים 3-4 חטיפים ביום! מה קרה להם?"

לא קרה להם כלום. קרה למארז. הוא הגדיל את הצריכה.

אני אגיד לכם משהו שישבור לכם את הלב: המילה "חיסכון" על מארזים זו השקר הכי גדול שאתם מספרים לעצמכם.

בואו נעשה חשבון אמיתי:

מארז 20 יוגורטים ב-35 שקל נראה מול יוגורט בודד ב-3 שקל כמו עסקת המאה. אבל אם המשפחה שלכם באמת צריכה רק 8 יוגורטים השבוע, אתם שילמתם 35 שקל עבור 8 יוגורטים. זה 4.37 שקל ליוגורט - יותר יקר מהמחיר הרגיל!

וזה לפני שמחשבים את העלות האמיתית: הזמן שאתם מבזבזים על לחפש מבצעים, הלחץ של "לסיים את המארז", והמקום שהוא תופס בבית.

אחרי הלילה הארור הזה, גיבשתי חמישה כללי ברזל שכל משפחה חייבת לדעת:

כלל ראשון: רק מה שברשימה לא "חלב" ברשימה - אלא "2 ליטר חלב 3%". לא "חטיפים" - אלא "10 חטיפי ביסלי". הרשימה היא החוק שלכם, והסטיות ממנה הן הדרך המהירה לפשיטת רגל.

כלל שני: חישוב מדויק לפני כל קנייה, שאלו את עצמכם: כמה ארוחות? כמה אנשים? כמה ימים? אם אתם מארחים 12 אנשים לשבת ורוצים לתת לכל אחד לפתן לקינוח - זה 12 מנות. לא 20. לא "מארז ג'מבו".

כלל שלישי: לא ברגע האחרון ערב חג, כשהחנות מלאה ויש לחץ "לחטוף לפני שייגמר", זה הזמן הכי מסוכן לקניות. המוח שלכם במצב פאניקה, וכל החלטה שתקבלו תהיה שגויה.

כלל רביעי: אף מארז חיסכון בעולם זה הכלל הכי קשה לבליעה, אבל הוא הכי יעיל. אפילו אם מארז נראה לכם חסכוני באמת, הימנעו ממנו. קנו בדיוק מה שאתם צריכים, גם אם זה יעלה לכם כמה שקלים נוספים ליחידה. תחסכו מאות בסוף.

כלל חמישי: בחרו נכון איפה קונים יש רשתות שמתמחות במארזי ג'מבו בלבד. זוגות צעירים נכנסים לקנות כוס חד פעמי ויוצאים עם שישה שרוולים. התרחקו מהרשתות האלה כמו מאש. עדיף לכם מחיר של מכולת שכונתית על אריזה רגילה, מאשר מחיר "מוזל" על כמות שתהרוס לכם את הבית.

המשפחה שלכם לא מחסן. היא בית.

כשאתם הופכים את הבית למחסן של מבצעים, אתם הופכים את המשפחה לעבדים של המלאי. כל יום זה מאבק לסיים דברים לפני שיתקלקלו. כל יום זה לחץ לצרוך כי "יש".

במקום זה, אני מציע לכם משהו מהפכני: קנו פחות, אבל קנו יותר פעמים.

במקום מארז ענק פעם בחודש, קנו לשבוע כל שבוע. הירקות יהיו טריים, תזרקו פחות, ולא תחיו בלחץ. נכון, זה אומר נסיעה נוספת בשבוע. עלות: 20-30 שקל דלק. אבל העלות של מארז מיותר? מאות שקלים ושנים של הרגלי צריכה לא בריאים.

בפעם הבאה שאתם רואים מארז "חיסכון", תזכרו את הסיפור שלי. תזכרו אותי בלילה ההוא, עומד מול המקרר ואוכל מעדן חמישי.

תזכרו שהרמאות הכי גדולה היא זאת שאתם עושים לעצמכם.

ותזכרו שהמילה "חיסכון" על מארז היא בדיוק כמו המילה "דיאטה" על עוגה. אפשר לכתוב אותה, אבל זה לא הופך את זה לאמת.