לפני שבועיים התקשר אלי אברך צעיר, שעה לפני שהיה אמור לחתום על חוזה לרכישת דירה בעפולה. "פישל", הוא אמר בקול רועד, "אני צריך את העצה שלך. חמי לוחץ עלי לקנות את הדירה, הוא אומר שאם לא אקנה עכשיו - לא יהיה לי אף פעם נכס".
אחרי דקה של שאלות הבנתי שאני מול עוד מקרה של "לחץ חם" שעלול להרוס משפחה שלמה כלכלית. וזה בדיוק מה שאני רוצה לספר לכם היום - כדי שזה לא יקרה לכם.
בואו נסתכל על המציאות הכלכלית של האברך הזה:
ועכשיו הוא רוצה לקנות דירה ב-1,050,000 שקל. השכירות שהוא יכול לקבל? 2,800 שקל בחודש. המשכנתא? 4,000 שקל בחודש.
תעשו איתי חשבון: 4,000 מינוס 2,800 = פער של 1,200 שקל בחודש שהוא צריך לכסות מהכיס. ועוד לא דיברנו על:
לצערי, זה לא סיפור חד-פעמי. כשיועץ הנדל"ן יעקב רייניץ סיפר לי על אברך שאמר לו: "קניתי ומכרתי 10 דירות, הייתי ממונף עד למעלה מהצוואר, מכרתי הכל ולמרבה המזל נשארו לי חובות רק של 4.5 מיליון שקל" - הבנתי שזו מגיפה אמיתית.
מאז השקתי את שירות "אסטרטגיה למשכנתא חכמה", אני מקבל עשרות פניות שבועיות. ואתם יודעים מה? רוב הפונים כלל לא מתאימים לתהליך הליווי. למה? כי פשוט אין היתכנות כלכלית לעסקה שהם רוצים ליווי עבורה.
בתור יועץ כלכלי, אני נדרש לא פעם להכריע בתיקים מורכבים על מכירת נכסים בהפסד. המשפחה שרצתה ליהנות מ"מדד הנדל"ן" נשארת בסוף:
לפני כל רכישת נכס, עשו את המבחן הפשוט הזה:
שאלה 1: האם המשכנתא והוצאות הנלוות מכוסות לחלוטין מההכנסות הקבועות?
שאלה 2: האם יש לכם מחסן מזומנים של לפחות 6 חודשי הוצאות?
שאלה 3: האם אתם יכולים להרשות לעצמכם שהנכס יעמוד ריק 3-6 חודשים?
אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא "לא" - הימנעו מהעסקה. נקודה.
לאברך הצעיר הזה אמרתי משפט פשוט: "חמיך לא יעמוד איתך בתור בבנק כשתבקש ארכה למשכנתא. הוא לא ישלם את הפער החודשי של 1,200 שקל. ובוודאי שהוא לא יעזור לך כשתיאלץ למכור את הדירה בהפסד".
משק הבית הוא עסק, והחלטות עסקיות צריכות להתקבל על בסיס מספרים - לא רגשות או לחץ חברתי.
השליטה הכלכלית שלכם חשובה יותר מכל דעה חיצונית. אל תתנו למישהו אחר להחליט על העתיד הפיננסי של המשפחה שלכם.
השקר הגדול של מעמד הביניים: איך הכלכלה באמת עובדת?
הפרק חושף:
למה מעמד הביניים הוא למעשה אשליה כלכלית
מדוע אירוע כלכלי אחד יכול להפיל משפחה שלמה
איך להימנע מהמלכודת ולבנות יציבות כלכלית אמיתית
מלאו את הפרטים וקבלו את הפרק ישירות למייל:
