האם כדאי לעבור בין קרנות פנסיה על סמך תשואות העבר?

כשאנחנו בוחנים מעבר בין קופות פנסיה, התשואות הן רק פיסה אחת בפאזל הגדול. יש עוד הרבה גורמים קריטיים שצריך להביא בחשבון: תקנון הקופה, ביטוח משנה, איזון אקטוארי, שירות לקוחות, עמלות ודמי ניהול נסתרים ועוד.

אבל זו לא הסיבה המרכזית לכך שהניוד נדון לכישלון.

המשפט "אין בתשואות העבר להצביע על תשואות העתיד" הוא לא סתם דיסקליימר שמופיע בכל פרוספקט בשביל הפרוטוקול. זה ביטוי של עובדה כלכלית בסיסית שמי שמתעלם ממנה עלול לשלם מחיר כבד.

הסיבה לכך פשוטה: לכל מנהל השקעות יש בממוצע שנים טובות ושנים גרועות. זה טבעי ונורמלי בשוק ההון. אם בעבר הוא השיג תשואות גבוהות, אזי סטטיסטית גדלים הסיכויים שבעתיד תשואותיו יהיו דווקא פחות טובות - פשוט כי השוק נוטה לחזור לממוצע.

בואו נסתכל על דוגמה מהשוק הישראלי. הייתה תקופה שבה אלטשולר שחם היה בתחתית טבלת התשואות, בזמן שכלל ביטוח הייתה בשיא. מה קרה? מבוטחים רבים החליטו לעבור מאלטשולר לכלל, מונעים מהתשואות המרשימות שראו בעבר.

ואז קרה מה שהיה צפוי: בשנה שאחרי התהפכו היוצרות - אלטשולר שב להוביל את הטבלה וכלל צנחה בחזרה. אותם מבוטחים שעברו על סמך תשואות העבר מצאו עצמם עם תשואות גרועות יותר, בדיוק כפי שהתורה הכלכלית צופה.

כשמישהו עובר בין קופות פנסיה בגלל תשואות העבר, הוא בעצם עושה בדיוק את מה שמומלץ לא לעשות בשוק ההון: קונה גבוה ומוכר נמוך. הוא עובר לקופה שכבר השיגה תשואות גבוהות (קנה גבוה) ועוזב קופה שהתשואות שלה נמוכות (מכר נמוך).

זה בדיוק הפוך מהגישה הנכונה להשקעות, שמלמדת אותנו לקנות כשהמחירים נמוכים ולמכור כשהם גבוהים.

החלפת קופת פנסיה על סמך תשואות העבר היא בדיוק כמו לבחור רופא לפי מזג האוויר בחוץ - אין שום קשר בין השניים. הפנסיה שלכם היא השקעה לטווח של עשרות שנים, והיא צריכה להיבחר על סמך גורמים יציבים וארוכי טווח, לא על סמך ביצועים זמניים.

זכרו: מי שעובר בין קופות פנסיה בגלל תשואות העבר, עלול לגלות שהוא משחק במשחק שהוא תמיד מפסיד בו. במקום זה, השקיעו זמן בהבנה מעמיקה של מה שבאמת חשוב לעתיד הפנסיוני שלכם.